היסטוריה קצרה של הפוקר
אף אחד לא בטוח לחלוטין לגבי שורשי הפיתוח של הפוקר, אבל מקובל לחשוב שהפוקר פותח לראשונה בתחילת עד אמצע המאה ה-19 באזור ניו אורלינס. המשחק החל להתפשט על ספינות ההימורים בנהר המיסיסיפי לפני שצבר פופולריות בשאר חלקי ארה"ב והעולם. לאורך העשורים, זנים שונים של המשחק עלו וירדו בפופולריות, כולל גרסאות דראו (Draw) וסטאד (Stud). הגרסה הפופולרית ביותר כיום, טקסס הולדם (Texas Hold’em), המשתמשת ב"קלפי קהילה", ככל הנראה הוצגה על ידי מהמר בשם טי. בלונדי פורבס. הטקסס הולדם שמר על אנונימיות יחסית עד שנות ה-70, אז שודרה לראשונה סדרת הפוקר העולמית (The World Series of Poker). לאורך השנים, גרסת ההולדם המשיכה לצמוח בפופולריות עד שנת 2003. שנה זו סימנה נקודת מפנה בפופולריות של גרסה זו של הפוקר כאשר שחקן אלמוני, כריס מאנימייקר (Chris Moneymaker), זכה ב-2.5 מיליון דולר באירוע המרכזי של סדרת הפוקר העולמית. מאז, אף גרסה אחרת לא התקרבה לפופולריות של הטקסס הולדם, משחק הפוקר הפופולרי ביותר בעולם.
מהו פוקר?
אז אתה רוצה ללמוד איך לשחק פוקר. במובן הפשוט ביותר, פוקר הוא קרב מוחות בין מספר "מספרי סיפורים". "מספרי סיפורים" אלו, או שחקנים, חמושים בקלפים, כסף ובחירה מוגבלת של מילים, מנסים לשכנע את יריביהם שהקלפים שלהם הם הטובים ביותר. במקביל, הם מנסים לקרוא בין השורות בסיפור של היריב ולנסות לברר מי באמת מחזיק ביד טובה יותר. הזוכה בכל יד לוקח את הקופה. פוקר הוא משחק פשוט מאוד ללמידה; עם זאת, שליטה בפרטי המשחק המורכבים יכולה לקחת חיים שלמים.
היסודות
רוב משחקי הפוקר משוחקים בחפיסה סטנדרטית של 52 קלפים. במהלך כל סבב פוקר, כל שחקן מקבל קלפים שבעזרתם הוא בונה את יד הפוקר הטובה ביותר שהוא יכול. בין חלוקת הקלפים לחשיפת הידיים, מתקיים לפחות סבב הימורים אחד. בהסתמך על היד בלבד, אסטרטגיית פוקר וקצת מזל, כל שחקן מנסה לזכות בקופה.
יש רק שתי דרכים לנצח בפוקר:
- בשלב החשיפה (Showdown), להחזיק ביד הפוקר בעלת הדירוג הגבוה ביותר, או
- להיות השחקן האחרון שנשאר ביד על ידי הפחדה או הטעייה (בלוף) של היריבים לגרום להם לפרוש (Fold)
שלב החשיפה מתרחש כאשר אין מנצח ברור לאחר שכל ההימורים הושלמו. כשזה קורה, השחקנים שעדיין מעורבים בסבב משווים את ידיהם. השחקן עם יד הפוקר הטובה ביותר מנצח.
סוגי משחק
פוקר הוא מונח גנרי למשחק קלפים הכולל סבב הימורים אחד או יותר. ישנם עשרות וריאציות שונות של משחקי פוקר. רוב גרסאות הפוקר נחלקות לאחת משלוש קטגוריות: דראו (Draw), סטאד (Stud) וקלפי קהילה (Community Card). ההבדל העיקרי בין משחקי פוקר אלה הוא אופן חלוקת הקלפים.
- במשחקי דראו, השחקנים מקבלים ידיים פרטיות עם אפשרות להחליף חלק מהקלפים בחדשים מהחפיסה הראשית.
- במשחקי סטאד, לכל שחקן יש יד משלו, אך חלק מהקלפים מחולקים עם הפנים כלפי מעלה כך שכולם יכולים לראותם.
- במשחק פוקר קלפי קהילה, לכל שחקן יש כמה קלפים עם הפנים כלפי מטה לשימוש בשילוב עם "קלפי קהילה" עם הפנים כלפי מעלה. הקלפים עם הפנים כלפי מעלה משותפים לכל השחקנים ליצירת יד הפוקר הטובה ביותר של 5 קלפים.
וריאציות הימורים
בדומה לאופן שבו משחקי פוקר מסווגים לשלושה סגנונות משחק עיקריים, ישנן שלוש וריאציות הימורים עיקריות שמשוחקות ברוב מקומות הפוקר: לימיט קבוע (Fixed Limit), ללא לימיט (No Limit) ולימיט קופה (Pot Limit). בעוד שכללי הבסיס של משחק הפוקר המשוחק אינם משתנים עם וריאציית ההימורים, בין אם משחקים במשחק כסף (Cash Game) או בטורניר, האסטרטגיה שנוקטים בה כן משתנה.
לימיט קבוע (Fixed Limit)
ידוע גם בשם לימיט (Limit), ישנן הגבלות על גודל ההימור שניתן לבצע, ובדרך כלל מוגבל מספר ההעלאות (Raises) המותרות בכל סבב הימורים. בדרך כלל במשחקי לימיט, יש שתי דרגות הימורים, הדרגה הראשונה, שהיא הנמוכה מבין השתיים, מתרחשת במהלך המחצית הראשונה של סבבי ההימורים. הדרגה השנייה, שבדרך כלל כפולה מהדרגה הראשונה, מיועדת לכל סבבי ההימורים שלאחר מכן. במשחק סבן קארד סטאד (Seven Card Stud), שיש בו חמישה סבבי הימורים, כאשר הלימיטים הקבועים הם $20 לדרגה הראשונה ו-$40 לדרגה השנייה, המשחק ייכתב כ-$20/$40 Limit 7-Card Stud.
לימיט קופה (Pot Limit)
אף על פי שלימיט קופה מגביל את הסכום ששחקן יכול להמר במהלך פעולה אחת, אין הגבלות על מספר הפעמים שניתן להעלות (Raise) בסבב הימורים, מה שמאפשר אקשן מרגש וקופות גדולות. משחקים אלו נכתבים בדרך כלל בווריאציה כלשהי של $10/$20 PL X, כאשר שני המספרים מייצגים את הבלינד הקטן (Small Blind) ואת הבלינד הגדול (Big Blind) בהתאמה, וה-X הוא וריאציית הפוקר שמשוחקת (במשחק אומהה פוקר עם בלינד קטן ב-$1 ובלינד גדול ב-$2, זה ייכתב $1/$2 PL Omaha או $1/$2 PLO). הבלינד הגדול הוא בדרך כלל גם גודל ההימור המינימלי.
ללא לימיט (No Limit)
משחקי ללא לימיט הם בדיוק כפי שמתואר, אין גבול לא לסכום ההימור ולא למספר ההעלאות בכל סבב הימורים. רוב המקומות שבהם תשחק פוקר, בין אם בשידור חי או באינטרנט, מגבילים כל הימור לסכום שיש לשחקן כרגע על השולחן. בדומה ללימיט קופה, המשחקים נכתבים כ-$1/$2 NL X כאשר ה-$1 הוא הבלינד הקטן, ה-$2 הוא הבלינד הגדול וה-X הוא המשחק. אם היית יושב בשולחן טקסס הולדם עם בלינד קטן ובלינד גדול של $5 ו-$10 בהתאמה, המשחק ייכתב כ-$5/$10 NL Hold’em או $5/$10 NLHE. הבלינד הגדול הוא בדרך כלל גודל ההימור המינימלי.
לימיט מפוצל (Spread Limit)
משחק שבו מבנה ההימורים מוגדר כטווח. בדומה להימורי לימיט, הטווח במהלך המחצית הראשונה של סבבי ההימורים הוא בדרך כלל נמוך יותר מאשר במחצית השנייה. משחק לימיט מפוצל המציע טווח הימורים של $1 עד $10 בהתחלה ו-$1 עד $20 במחצית השנייה ייכתב כ-$1 to $10, $20 on the end. ההעלאה המינימלית במשחק לימיט מפוצל שווה להימור האחרון – במשחק $1-$5, שחקן A מהמר $1, ושחקן B מעלה $3. אם שחקן C יבחר להעלות, הוא יכול להעלות רק ב-$3, $4 או $5.
חצי לימיט קופה (Half-Pot Limit)
זהה ללימיט קופה, כאשר ההימור המקסימלי מוגבל למחצית מהקופה הנוכחית, כפי שנקבעת לפי אותה נוסחה כמו לימיט קופה.
לימיט מכסה (Cap Limit)
מגביל יותר אפילו מלימיטים קבועים, לימיט מכסה מגביל את הסכום המקסימלי ששחקן יכול להכניס לקופה במהלך יד. וריאציה זו ניתנת לשילוב עם כל אחת מווריאציות ההימורים לעיל. במהלך ההימורים כאשר שחקנים מגיעים למגבלת ההימור המקסימלית המותרת, הדילר מסיים את ההימורים ומחלק את כל הקלפים הנותרים להשלמת היד. אם שולחן משחק לימיט מכסה, המכסה נכתבת בדרך כלל בשם המשחק, כגון $2/$4 ($100 cap) NLHE, שיהיה משחק נו לימיט הולדם עם בלינד קטן של $2, בלינד גדול של $4 והסכום המקסימלי ששחקן יכול להידרש להכניס מוגבל ל-$100.